Zappa Plays Zappa

14.7.10, האנגר 11, תל אביב

מאת יניב וינר

וואווי זאווי! אלה שתי המילים המתאימות ביותר לתיאור המופע של דוויזל זאפה ולהקתו. המופעZappa Plays Zappa הכה את תל אביב בעוצמה שלא נראתה כמוה פרט לבודדים כדוגמת ג'ון זורן ופמלייתו ב-2008. המופע הוא מחווה למוסיקה של פרנק זאפה, תוך שמירה על אווירת המוסיקה "הזפאית". החל מהשיר הראשון Inca Roads ועד ההדרן שכלל את I'm The Slime, שמונת הוירטואוזים שיחזרו את שיריו של פרנק זאפה במלוא הדרם ובדיוק רב. בנוסף, נוגנו קטעים נדירים שפרנק לא הספיק להפיצם, כדוגמת Daddy, Daddy, Daddy.

ללא צל של ספק רוחו של זאפה רחפה בליל רביעי מעל תל אביב בזמן שדוויזל הבן וחבריו עשו לנו שמח בהאנגר. אמנם דוויזל לא כריזמטי וישיר כמו אביו פרנק, אך הוא מפצה על כך בשליטה מוחלטת ומפליאה בגיטרה חשמלית. אלתורים לא מהעולם הזה, מגובים באווירה הנכונה בכל שיר הדהימו את הקהל פעם אחר פעם. למוסיקאים בקהל, המופע היה קורס מזורז ואינטנסיבי למוסיקה מתקדמת והלחנה גאונית. גם הנוכחים הלא-מוסיקאיים נהנו מתופעות חריגות ביותר, כמו תחרות ריקוד בקצב 19/16 או אלתור סולו ג'אז... בשריקה.

המתופף ג'ו טרברס (Joe Travers) ניגן ברמה שנדיר מאוד לראות כאן בארצנו. אתם בטח אומרים "מי זה הג'ו הזה?" ובכן, ג'ו טרברס הוא לא רק המתופף של המופע Zappa Plays Zappa, הוא כבר 15 שנה מנהל את "כספת" ההקלטות האינסופית שפרנק זאפה השאיר לאחר מותו. בנוסף הוא ניגן תופים עם Duran Duran, Billy Idol ועוד. לא קל למלא את מקומם של Chad Wackerman, Terry Bozzio ו-Vinnie Colaiuta – אך ג'ו טרברס עשה זאת בקלות, בדיוק ובכיף. נקודת השיא של ג'ו (ושל המתופפים בקהל) במופע הייתה סולו התופים שנכתב על ידי פרנק – The Black Page.

החצי השני של ההתקפה הקצבית הוא בילי הלטינגט (Billy Hulting). חמוש במרימבה, תופי קונגה, בונגוס ושלל כלי הקשה, בילי ביצע קטעים אינסטרומנטליים מורכבים כמו Sinister Footwear בלי להזיע.